Интересные истории : 2011

כאשר אני ובת זוג שלי נטשה ביקרנו לראשונה בסיני, עשינו טיול לסנטה קטרינה לכמה שעות בלבד. בדיוק נגמרו סוללות במצלמה ולא היה הרבה זמן, מאז קבענו שבפעם הבא כאשר נגיע לסיני נבקר במקום מקסים הזה ובטוח בלי נדר נעלה ונפגוש זריחת החמה באותו מקום שבו התחילה היסטוריה. לעלות להר בליל ראשון של חג פסח היה מאוד מרגש בשבילי כיהודי. אני כאילו הרגשתי חלק של היסטוריה, חלק של משה,ראיתי אבנים שבהן הקדוש ברוך הוא צרב את האותיות של עשרת הדברות. אם גם אתם רוצים לעשות את זה, זה הוא המדריך

אנחנו תכננו שאחרי ג'בל מוסה (הר סיני) נרד לחושות בביר סביר ונעביר שם את שאר החופש. בדיעבד ההחלטה היתה נכונה. מטאבה יש אוטובוס לסנטה קטרינה שיוצא מתחנת אוטובוס כמה קילומטרים ממעבר. זה עולה 25 לירות. אך בדרך אל התחנה נהג מונית אחד שכנע אותנו לשכור את שירותיו ב50$.ככה הפסדנו את חווית האוטובוס ולא מצטערים על זה.

כמה מילים על בדואים וכסף. אצל בדואים מסחר בדם. הוא מתחיל אתך ממחיר של 200$ אך מוכן לרדת למחיר הבה יותר נמוך. אם אתם לא תתחילו להתמקח על המחיר זה כאילו אתם מפגינים חוסר כבוד כלפיו. תתמקחו, אתם תאהבו את זה. אם אתם סוגרים איתו מחיר בלירות , אז תשלמו בלירות או שכדאי לכם לברר לפני זה בבנק מה הוא הקורס דולר\לירה. תמיד בסוף כדאי להוסיף עוד כמה לירות בקשיש, זה אומר שאתם מרוצים מהשרות. אתם יכולים לקחת ממנו מס' טלפון והוא תמיד ישמח לשרת אתכם שוב.

כדאי מהתחלה שיהיו לכם מספיק לירות.

בדרך לאזור סנטה קטרינה יש בודקה עם שותרים, שם אתם צריכים לשלם עבור כניסה לאתר 3$ לאיש. ליד הבודקה מוכרים מזכורות מאבן, היינו בתקופה של פסח ופסחה אז פירמידות וביצים מאוניקס הולכים שם חזק

מזכורות בכניסה לאתר

סנטה קטרינה נמצאת כ 250 ק"מ ממעבר טאבה ואחרי שעתיים אנחנו כבר מגיעים למקום.

אם אתם מגיעים למלון אז אתם בטח תיקחו טיול מאורגן לשם ואוטובוס יגיע בלילה ישר למנזר, משם תתחילו את העלייה שלכם להר. אבל אנחנו הגענו בכוחות עצמנו בשעות לפני הצהריים היה לנו מלא זמן וחפצים והיינו צריכים לעצור איפשהו. ממש בכניסה לכפר בדואי שנמצא שם יש מחנה בשם Fox Camp, שם עצרנו לילה. חדר עולה 80 לירות ללילה ומחנה נמצא ב 20 דקות הליכה למנזר. שלא יהיו לכם ציפיות: זה לא אפילו 2 כוכבים, רק לעבור לילה. מי שרגיש לניקיון (או לחסרו ליתר דיוק) שייקח את זה לחשבון.

בהמשך הדרך לכפר יש עוד מקומות ואפילו מלון. מי שרוצה יכול לעבור לשם מחירים אני לא יודע.

פוקס קאמפ

אזור סנטה קטרינה הוא אזור הררי בלב חצי האי סיני ועשיר במעיינות. המעיינות לא נותנים הרבה מים אבל זה בכל זאת מאפשר חיים של הכפר. התושבים מגדלים עזים ואפילו עוסקים בחקלאות. כשביקרנו בכפר ראינו כמה חנויות, אך המבחר די עני ודליל.פרות וירקות מסתכמים בתפוזים,מלונים,תפו"א ומלפפונים. בקפטריה יושבים בדואים ומעשנים נרגילה. מתקן נרגילה נותנים בקפטריה וזה עולה כמה לירות.
נופים של סנטה קטרינה

בקפטריה הכרנו את מנצור, בדואי בן 40 שרצה להיות המדריך שלנו בכפר. הוא אמר שיש מקום שבו אנחנו יכולים לאכל ארוחה טובה על פי כל הכללים הבדואים."נקנה עוף ואז נלך למקום אחד שבו נכין אותו על האש". הלכנו לקנות עוף. בדרך הוא אמר גם שבטח בדואים ינסו לרמות אותנו וכדאי שהוא יסגור איתם על המחיר. לא יודע איך הלכנו על זה. אל תחזרו על טעות שלנו. בסוף כל הסיפור עלה לנו מחיר ארוחה במסעדה בארץ.

עוף קונים חיה ובמקום הורגים אותה ומנקים מנוצות.

בדרך לבוסתן עברנו ליד מסגד יפיפה עם גן עשוי אבן וצמחים מעטים. הכול מסביב היה די נקי, כנראה לא מגיעים לפה טיירים ישראלים בגלל ההתראות.

מנצור קונה עוד תחינה ומיץ, ולוקח אותנו ל"בוסתן". למעשה זה שטח עם סככה וכמה מזרנים מלוכלכים. באמצע עומד מין ארגז ברזל, שם הוא יעשה על האש את העוף שלנו ושולחן. לפני שאתם יוצאים לכפר תצטיידו בחפצי הגיינה. אחרת במקום לעלות על ההר תבלו בשירותים עד הבוקר! בעצם אפשר לעשות עצירות בדרך אבל אז כדאי שתתחילו ללכת עוד בערב אחרת לזריחה לא תספיקו.

לקחנו מגבונים והשקענו בניקיון של השולחן.מנצור באותו זמן שם את העוף על האבן ועם אבן קטנה יותר פירק אותה.

בדואי שמשקה עצים ועשבי מרפה עוזר למצור עם צינור השקיה

הנוף מהבוסתן

הודות למעיינות בדואים מצליחים לגדל שקדייה, ענבים, צמחי מרפה.

ועוד כמה צמחים ששתיקה יפה עליהם.

חזרנו למחנה פוקס.

מה שאתם רואים זה פנס אוניברסאלי והיחיד כל הדרך אל ההר. הוא נתן לנו מספיק אור לראות את הדרך, אך לגמרי לא מספיק בשביל לתעד אותה במצלמה.

בשעה עשרים לשתיים יצאנו מפוקס לסנטה קטרינה.

בהגעתכם למנזר חייבים להירשם בתחנת משטרה ולקבל מדריך. המדריך עולה 85 לירות ובלי מדריך אתם לא תעלו. זה מחיר נקוב. אגב בהגעת המדריך חזרה הוא משלם בקשיש לשוטרים 20 לירות. אתם משלמים לא בסוף הדרך.

אל הפסגה מובילים שני שבילים: שביל הגמלים שבלילה עולים רק דרכו, ומדרגות,3750.

אלה לא מדרגות של חדר מדרגות בית שלכם, אלא אבנים, חלקם תמיד היו וחלקם הובאו לשם לצורך ביטחון פחות או יותר. אל תסמכו על זה. בעוד כ500 מ' מתחנת משטרה יש חנית גמלים. מובילי הגמלים בדרך אומרים עם חיוך: "טקסי, טקסי".עצה שלי: על תיקחו גמל. הדרך עורכת שעתיים וחצי עם גמל או בלי יש סיכון שגמל ייפול, ואחרי שעתיים הרגליים והגב יכאבו כל כך שיהיה לכם מאוד קשה להשלים את הדרך. רצוי גם לנעול נעלי הרים ולא נעלי ספורט.

אם שכחתם שתייה לא נורא, בדרך למעלה יש קפטריות שם אפשר לשבת לנוח, לקנות מים, לשתות קפה ולהמשיך הלאה. קפה שם כמובן יקר: כוס פלסטיק ב10 לירות. אבל לי היה טעים ואני מאוד אוהב קפה.

אנחנו בקפטריה. מימין המדריך, אבדול, ומשמאל בעל קפטריה. בשביל להאיר את המקום הם משתמשים במנורות גז.

אחרי שעתיים וחצי הליכה הגענו לחניית גמלים העליונה, משם צריך להמשיך ברגל. עד פסגת ההר נשארו רק 750 מדרגות, או כ30 דקות הליכה. אנחנו מעל 2800 מ' מעל הים ולנשום מאוד קשה האוויר לא מספיק, מדרגות קשות ואם רוצים להגיע לקראת הזריחה צריך למהר, אין הרבה זמן.

בינתיים נהיה בהיר וצילמנו כמה תמונות.

ממש לקראת הפסגה על הפלאטו בדואים ארגנו בזאר קטן שבו הם מוכרים בדים,מזכורות מאבן, מים וצמחי מרפה. מי שלא חשב שבלילה יהיה קר יכול לקנות פה גם שמיכה מצמר גמלים.